מה חדש
תערוכה חדשה -החדר האינטימי
גלריה זימאק לאמנות עכשווית, אוצרת: ד"ר קציעה עלון.
פתיחה חגיגית ביום חמישי, 15.3.2012, החל משעה 20:00.
רח' ה' באייר 68, תל אביב
תערוכה חדשה - עונה בגן עדן
גלריית פלורנטין 45 תל אביב, אוצרות: אירנה גורדון וגילת נדיבי.
27.6.2011
תערוכה חדשה - פרחים שקופים
אן בן-אור
אוצרת - חנוש מורג
פתיחה: 27.2.2010 | 12:00
27.2.2010 - 27.3.2010
גלריה לאמנות גבעת חיים איחוד
שום דבר מסביב לא מכין אותך לקראת המפגש עם העבודות של אן, לא הדרך היפה, לא הבית השוכן אל מול נוף ירושלמי נצחי, גם לא הפינה המקסימה שבין החצר לסטודיו הקטן.
אבל שם, בתוך המרחב הצפוף של הסטודיו מתרחש הקסם.
הציורים של אן מספרים מבלי לפרש, נוגעים מבלי להכביד.
הבדים של אן הם עבודות הבימוי שלה, הם הפרשנות שלה לכל מה שקורה מסביבה, דרכם היא מדברת, דרכם היא מתקשרת. הם כעין פילטר לרגשות, לחוויות שלה. כל המטענים שלה עוברים דרך שכבות הצבע על הבד.
הסצינות הקטנות נלכדות על הבד, ולוכדות את הצופה המתבונן בעוצמתן וברגישותן. העין נחה על כתם צבע, על התרחשות אינטימית בלתי מוחוורת, על צנצנת פרחים מיותמת, מכולם מחלחל איזה עצב, בדידות, כנות.
משהו מסתורי מרחף מעל ובתוך העבודות שלה. כעין רצון בלתי מתפשר לתפוס את משמעותו של הרגע החולף – את התנועה, את המבט, לאחוז עוד קצת ולשחרר, לגעת ולהרפות, להשהות את שלא ניתן.
בסופו של דבר הצייר הוא כעין במאי של סצינות יומיומיות, אפיזודות של רגעי החיים. הבדים של אן מתארים אוסף של רגעים מהחיים, בתוכם היא שותלת רמזים ומצפינה מסרים. אנו קולטים אותם, בהדרגה, בהיסוס, כל אחד על-פי דרכו.
הם כולם מדברים על המודעות למשמעותו של הרגע, על חוויות קטנות ואישיות, על כך שהיופי טמון ברגעים הקטנים של החיים. גם ציורי הפנים, גם ציורי הנוף – בכולם שרויה אותה תחושה – התמוססות, פריכות ושבירות החיים.
בציורי הדמויות מתמזגים עד כדי טשטוש הגבולות, הדמות נמהלת אל תוך סביבתה. כדימוי חזק לתחושתה שגם בתוכנו הגבול לא תמיד ברור בין הגוף לנפש. "גבולות הגוף, כמעטפת הנפש, דקים ושקופים מהנדמה לנו", אומר גל בעלה על העבודות. הדמויות שבריריות, מלנכוליות. הן יוצרות הזדהות רגשית אצל הצופה. מכולן עולה "הבדידות, הצער, השאלות ועומקה של הנפש", כפי שמנסחת זאת אן.
היום, הציור של אן, כבר לא מנסה רק לעשות את זה יפה, חשוב לה יותר שהוא יהיה נאמן, בלתי מתפשר, למה שהיא רוצה למסור דרכו.
אוצרת - חנוש מורג